Intenational taxation
מחלקת המסים שלנו היא המובילה בישראל בתחום המיסוי הבינלאומי, בדגש על מיסוי אמריקאי. בראש מחלקת המיסוי הבינלאומי שלנו עומדים מומחים אשר רכשו הכשרה ייחודית בפירמות החברות ברשת בחו"ל. אנו דוגלים בפילוסופיית שירות אשר נותנת ללקוח פתרונות יצירתיים, בעלי מעוף ומקיפים למגוון סוגיות הבינלאומיות בהן הוא נתקל ובכל מקום בו הוא פועל (One-stop-Shop). אנו מיישמים שיטת עבודה ייחודית המאפשרת טיפול כולל ללקוח, או פתרון בעיה נקודתית, תוך קבלת גיבוי מתאים מפירמות בחו"ל. אנו מזהים, מנתחים ומתכננים פתרונות מס כדי לאפשר ללקוח להגיע לאופטימיזציית המס הגלובלית הטובה ביותר.
המונח " מיסוי בינלאומי " מכוון אפוא בעיקר לעיסוקה של שיטת מס לאומית היבטים בינלאומיים של עסקאות חוצות-גבולות.
אמנות המס הנן נדבך חשוב ומורכב בתחום מיסוי בינלאומי. ישראל כרתה עשרות אמנות למניעת כפל מס עם שותפותיה העיקריות. אמנות המס הללו, בתוך רשת אמנות המס העולמית המונה כיום למעלה מ-2,500 אמנות בילטרליות, מאמצות במידה רבה את עקרונותיה של אמנת מודל אחת – היא אמנת המודל שפרסם ארגון ה-OECD.
רוב מדינות העולם, ובכללן ישראל, שואבות את דין אמנות המס הבילטרליות אל דיניהן הפנימיים, ובדרך כלל מקנות לדין האמנות מעמד עדיף.
משטרי המס השונים, בכל אחת ממדינות העולם, חייבים ליצור כלים לשם התמודדות עם זרימת עושר אל תוך המדינה על ידי תושבי חוץ, וכן עם זרימת עושר מחוצה לה על ידי תושבי המדינה. כלל בסיסי של מיסוי בינלאומי, כי על מנת להטיל על האדם מס, נדרש לאתר זיקה כלשהי שתקשור בינו ובין המדינה אשר לה הוא משלם את המס.
ככלל, כל שיטות מיסוי בינלאומי בעולם מבוססות על זיקה טריטוריאלית או על זיקה פרסונלית, או על שילוב זה או אחר של שתיהן. שיטות מיסוי בינלאומי המבוססות בעיקרן על הזיקה הטריטוריאלית בין ההכנסה המופקת ובין המדינה, הן "שיטות מס טריטוריאליות", ואילו שיטות מיסוי בינלאומי המבוססות בעיקרן על הזיקה הפרסונאלית בין הנישום, מפיק ההכנסה, ובין המדינה, מכונות "שיטות מס פרסונליות"
מרבית המדינות המאמצות את השיטה הפרסונלית – כולל ישראל – אינן מאמצות אותה בטהרתה. ככלל, הן אמנם ממסות את תושביהן על כלל ההכנסות שהפיקו ברחבי העולם, אולם הן אינן מוותרות על מיסוי תושבי חוץ ביחס להכנסות שהפיקו בתחומן.
כמו כן, בהיבט הפרקטי, שיטת מיסוי בינלאומי פרסונלית עשויה להתברר כעדיפה בקרב מדינות (כדוגמת ארצות הברית) שאצלן קביעת תושבותו של הנישום הנה קלה ביחס לקביעת מקורה של ההכנסה.
על מנת למנוע מיסוי כפול (ממטרותיו של מיסוי בינלאומי), מעניקות רבות ממדינות אלה לתושביהן זיכוי בגין מסים זרים ששילמו בגין הכנסות שהפיקו מחוץ למדינה. עם זאת, הזיכוי מוגבל בדרך כלל בתקרה בגובה המס המשולם בגין ההכנסות האמורות במדינת המושב.
אמנות המודל למניעת כפל מס, ובעקבותיהן כמעט כל אמנות המס הבילטרליות, אימצו ככלל את עקרון עדיפות מדינת המקור ביחס להכנסות עסקיות-אקטיביות.
לפיכך הן מעניקות עדיפות פיסקלית למדינת המקור – שבה ההכנסה העסקית הופקה – על פני מדינת מושבו של מפיק ההכנסה (אם הפעילות העסקית במדינת המקור הייתה משמעותית דיה, באופן שנוסד בה "מוסד קבע").
אם הפעילות העסקית מגיעה כדי "מוסד קבע" – זכאית מדינת המקור למסות בזכות מיסוי ראשונה. למדינת המושב זכות מיסוי שיורית בלבד (לאמור: במידה שדיניה הפנימיים של מדינת המושב מאמצים את השיטה הפרסונלית ומאפשרים מיסוי כאמור, היא תהא רשאית להטיל את מסיה על הפעילות הזרה, אולם היא תחויב להעניק זיכוי בגין המסים ששילם התושב במדינת המקור).
לעומת זאת, ביחס להכנסות פסיביות – ריבית, דיבידנד, תמלוגים, רווחי הון – מדינות המושב שמרו לעצמן עדיפות בזכות המיסוי, ולא קיבלו את עקרון עדיפות מדינת המקור, כמו שהתקבל ביחס להכנסות העסקיות.
הסדרי הקצאת המס ביחס להכנסות הפסיביות אשר נקבעו באמנות המס השונות, נוקטים או מתן זכות מיסוי בלעדית למדינת המושב, או למצער, מנגנון שיתוף במס בין מדינת המושב ומדינת המקור.
בעידן הגלובליזציה, כשהאינטראקציה בין אנשים מוחקת את הגבולות הפוליטיים בין המדינות, תפיסה מסורתית זו ניצבת אל מול אתגר לא פשוט; במציאות שנוצרה, יכולתן של המדינות השונות לגבות את המס המוטל על ידן נפגעה באופן ניכר; מציאות חדשה זו גם מפירה את האיזון המסורתי שמערכת המס המדינתית ביקשה לייצר ביחס לנטל המסים.
כיום, אנו עדים להתפתחות משמעותית בענף מיסוי בינלאומי, הנוגעת במערכות היחסים הנרקמות בין שלטונות המס במדינות שונות בעולם, ובשקיפות ההולכת ומאומצת כסטנדרט בכל הקשור לנישומים, הכנסותיהם, ומשטרי מיסוי בינלאומי.
בעיית היסוד בנושא מיסוי בינלאומי נעוצה בחשיפתה של העסקה חוצת הגבולות לעולם רב-משטרי – היא עשויה להיות כפופה לשני משטרי מס, או אף ליותר מכך.
הקונפליקט הכרחי כמעט, ונודעות לו השלכות כלכליות מכריעות בעולם המודרני. העיסוק במיסוי בינלאומי, כמו שהוא מוכר לנו היום, מתרכז בניתוח התופעות המרכזיות הנגרמות כתוצאה מהקונפליקט הנוצר בעטיה של התחולה המקבילה, ובהתמודדות עם ההשלכות של תופעות אלה.
התופעה שמיקדה את עיקר תשומת הלב היא בעיית מיסוי הכפל (Double Taxation), שבה הקונפליקט בין משטרי המס המקבילים, מסב לנישום )וכתוצאה מכך לכלל המשק הגלובלי(נזק כלכלי בדמות נטל מס מכביד מדי.
באין מערכת מיסוי בינלאומי אחידה המקובלת על הכול והמנוהלת על ידי רשות פיסקלית בינלאומית אחת, קיימת סכנה למיסויה הכפול (ולעתים אף המשולש) של העסקה חוצת הגבולות.
כל אחת מהמדינות המעורבות עלולה להטיל את מסיה על אותו נישום, בגין אותה עסקה וביחס לאותה תקופה. המקרה הטיפוסי הוא, כי מדינת מושבו של המשקיע ("מדינת המושב") ממסה אותו על הכנסתו העולמית, גם אם זו הופקה במדינה אחרת, ובמקביל ממסה אותו גם המדינה הזרה שבה הפיק המשקיע את הכנסתו ("מדינת המקור"), מאחר שזו הופקה בתחומיה.
מידע נוסף.