שכירים בחו"ל
מאמר בנושא עובדים המועסקים בחו"ל- מאת ירין אביצור.
מיסוי הכנסות ישראלים המועסקים תחת מעסיק ישראלי בלבד.
לעובד ישראלי שנשלח לחו"ל על-ידי מעבידו הישראלי חלים כללים מיוחדים לחישוב השכר ולמיסוי השכר. לעובד שנשלח לחו"ל על ידי מעבידו הישראלי לתקופה רצופה העולה על שמונה חדשים, ניתן ליהיה להכיר בהוצאות לפי כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב מן המס שחושב ניתן לקזז מס ששולם בחו"ל.
בהתאם להנחיות המוסד לביטוח לאומי, מחושבים דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בדיוק כמו לעובדים בארץ, דהיינו - לפי הברוטו לביטוח-לאומי בשקלים. בנסיבות אלה נשמרות לעובד כל הזכויות הניתנות בחוק הביטוח הלאומי, ובפרט ביטוח נפגעי עבודה והזכות לקצבת ילדים (כולל קצבה בגין ילדים שנולדו בחו"ל). בביטוח נפגעי עבודה לעובד שנשלח לחו"ל עוסקים סעיף 76 לחוק הביטוח הלאומי ותקנות 43-35 לתקנות הביטוח הלאומי
סוג אחר של עובדים המועסקים בחו"ל הם אלה ששכרם משולם להם על-ידי מעסיק מקומי, שאינו מעסיקם הישראלי (למשל חברת אם מקומית של המעסיק הישראלי). לעובדים כאלה לא מחושב שכר בארץ, אך ייתכן צורך בשמירה על זכויות העובדים בקופות גמל למיניהן, כלומר להמשיך ולבצע ניכוי והפרשה לקופות אלה. הפרשה זו נחשבת כהכנסה חייבת במס, שהרי אין ברוטו לפיו היא מחושבת. חישוב המס על הכנסה זו נעשה לפי הכללים החלים על עובד בישראל. דמי הביטוח הלאומי ישולמו על פי תקנה 20 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971, דהיינו: לפי מעמד של תושב ישראל השוהה בחו"ל. דמי הביטוח הלאומי ישולמו לפי הכנסות העובד המופקות בישראל (כגון הכנסה משכר דירה, או שווי ההפרשה לקופת גמל), ובהיעדר הכנסות כאלה - לפי המינימום לחישוב דמי ביטוח לאומי.
החובה להירשם במוסד לביטוח לאומי חלה על העובד, כאשר הוא במעמד של תושב ישראל השוהה בחו"ל. החברה הישראלית יכולה לדאוג לתשלום השוטף כל עוד שוהה העובד בחו"ל, כהסדר פנימי בינו לבין החברה. העובד אינו מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, אך הוא מבוטח בביטוח בריאות ממלכתי.