מיסוי בינלאומי בישראל

במשך שנים רבות או עד לינואר 2003 ליתר דיוק, אז נכנס לתוקפו תיקון 132 לפקודת מס הכנסה תשכ"א 1961, היתה נהוגה בישראל שיטת המיסוי הטריטוריאלית. שיטה זו, המתאימה למדינות נחשלות, הטילה מיסים על כל ההכנסות אשר הופקו או נצמחו בישראל מתוך תפיסה שמרבית התושבים השקיעו את כספם במדינה עצמה. יחד עם זאת, מאז שנות ה-60' הזמנים השתנו, המשק הגלובלי התפתח ועימו גם מסחר חוצה גבולות, תהליך שדרש ממדינת ישראל להביא לשינוי בחקיקה. כך נולדה לה שיטת המיסוי הפרסונאלית.

מיסוי פרסונאלי

מאז 2003 חייב כל תושב ישראל לשלם מס בגין הכנסותיו שהופקו או נצמחו בישראל ואף מחוצה לה. לעומתו, תושב חוץ חייב במס רק על הכנסותיו שהופקו או נצמחו בישראל. אך מה קורה במצב בו, בעקבות רפורמת המס, אדם (יחיד או חבר בני אדם) יכול להיחשב כתושב של שתי מדינות שונות? ללא חקיקה מפורשת הוא עלול להיות חייב בתשלום כפל מס בגין הכנסותיו. לכן, כדאי מאוד לדעת שבפקודה החדשה של מיסוי בינלאומי נקבעה הוראה המעניקה זיכוי בגין מיסי חוץ ששולמו על הכנסות החוץ החייבות בישראל. בשורה התחתונה: איך הוראה זו משפיעה עליכם? מאחר והזיכוי ממיסי החוץ ניתן רק עבור הכנסות שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל, למיקום הגיאוגרפי בו הופקה ההכנסה חשיבות מכרעת, ואם לא תבדקו את העניין לעומק אתם עלולים לשלם כפל מס מבלי לדעת זאת, לדוגמה, אם אתם אזרחי ישראל אך מחזיקים גם באזרחות אמריקאית, אתם נדרשים למיסוי גם בארה"ב.

מיהו "תושב ישראל"?

·         מי שמרכז חייו בישראל, בהתאם למבחן 'מירב הזיקות' הקבוע בחוק ובפסיקה. בנוסף, קיימת חזקה שמרכז חייו של היחיד בישראל אם שהה בישראל מעל 183 ימים בשנת המס או שהה בישראל 30 ימים בשנת המס וסה"כ של 425 ימים בשלוש השנים.

·         חבר בני אדם שהתאגד בישראל או חבר בני אדם שהשליטה והניהול לגביו מופעלים מישראל (למעט חריגות).
 

הסכמים על מיסוי בינלאומי

בעקבות ניסיונות לייצר מנגנונים למניעת תשלום כפל מס, מדינות שונות חתמו על אמנות במטרה לקבוע פתרון לבעיית כפל המס. אמנות אלו קובעות את חלוקת המס בין המדינות, מקנות וודאות, מעודדות מסחר בין מדינות ומנסות למנוע מצבים בהם תושבים מתחמקים מתשלום מס. כיום מדינת ישראל חתומה על כ-53 אמנות מס למניעת כפל מס. כדאי לדעת שלאמנות המס כח רב ומה שרשום ומוסכם על פיהן גובר על הרשום בחקיקת המס בישראל, במידה וקיימת סתירה. עוד עלינו.